יום כיפור בימי הקורונה, על מה עוד נשאר לכפר?

  • by
"עבירות שבין אדם לחברו אין יוה"כ מכפר"

כשאני מנסה להיזכר בימיי כיפור שעברתי מאז ילדותי, עוברים לנגד עיניי תמונות של שקט ברחובות, מכוניות לא נוסעות, המון אנשים יוצאים ונכנסים לבתי הכנסת, אין רדיו, אין טלוויזיה וכל ההנאות היומיומית אינן בנמצא. משמעות ליום בזה, לא ממש מצאתי אז. הרעיון של לכפר על עוונותיי, לא בדיוק היה ברור לי; הרי חונכתי לומר את האמת, להימנע מלפגוע באחרים ולעשות טוב לזולת, אז על מה נשאר לי בעצם לכפר ביום הזה?

בהסתכלות במקורות היהודים, בלט לי המשפט המדבר על כך שבין אדם לחברו אין יום כיפור מכפר; במיוחד בימי הקורונה הנוכחיים, הוא דיבר אלי יותר מתמיד; תשאלו למה? כי בהיותי עוסקת במדע, תמיד הבנתי בקלות כיצד תופעות חריגות בעולם מתרחשות כתוצאה מהפרת האיזון בטבע על ידי האדם. כך למשל, כשמשמידים או מסלקים את החתולים מסביבות המגורים, העכברים מתרבים בקלות באותו אזור. 

בניסיון להבין את סיבת התפרצות הקורונה, ניסיתי להשליך את החוקיות הזו עלינו, על החברה האנושית, ובמיוחד על החברה הישראלית במצבה הנוכחי וברמות הקורונה הגבוהות בה. שאלתי את עצמי, איזה איזון הפרנו שאפשרנו כך  לקורונה להשתלט עלינו? בהיותנו יהודים, איך זה קשור ליום כיפור, על מה עלינו לכפר בכל הקשור ליום זה?

במשנה במסכת יומא (ח, ט) נרשם "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר". עבירות שבין אדם לחברו, אינן מצרך נדיר בחברה האנושית; טבע האדם הוא כזה שנוטה להרוויח על חשבון הזולת, אפילו כשעושה זאת בדרך של רמאות. אם כך, במה שונות העבירות שבין אדם לחברו היום יותר מתמיד, בצורה כזו שגורמות ליצירת חוסר איזון חמור כמו ההתפרצות ההולכת וגוברת של הקורונה?  

בניסיון להיזכר במה שקראתי לא מזמן לגביי שנאת חינם בכל הקשור ל-ט' באב ולסיבות לחורבן הבית, נראה שעליתי על התשובה. העבירות שבין אדם לחברו הגיעו היום לממדים גדולים בהרבה לעומת מה שהיה קיים בחברה שלנו עד כה; שנאת החינם השוררת כרגע בינינו, בצורת הפילוג החמור בין שמאל ימין, בין המכירים במגיפה לשוללים אותה, בין דתיים לחילונים ולא רק, הם חלק גדול מן העבירות עליהן אין כפרה אף לא ע"י תפילות יום כיפור, והן שמאפשרות לחוסנה של האנושות להיות במצב רעוע המאפשר את התפשטות הנגיף.