אין עוד מלבדו

  • by

"אין עוד מלבדו" הוא משפט השגור בפי רבים, בעיקר בפי אנשים המגדירים עצמם כחרדים וכמסורתיים. במאה הזו יותר ויותר חילוניים גם הם הכניסו את "אין עוד מלבדו" ללקסיקון שלהם. זהו גם סטיקר המודבק על רכבים, על חלונות, ואפילו ראיתיו בגודל ענק על חזית בית שתי קומות. מה פירוש המשפט? אדם חרדי וגם דתי יגיד שהכל מהשם, אין בלתו, הוא מנהל הכל ולנו בני האדם אין אלא לקבל זאת. האם זה פותר אותו מלחקור, מלהכיר את אין עוד מלבדו? דתי יגיד: בוודאי. הוא יוסיף שאין לאדם את האפשרות להגיע לתובנה ולהבנה של מהותו של אין עוד מלבדו, הוא נעלה, הוא נשגב והוא מעל שכל האדם ושזו יוהרה של אדם שחושב שיש באפשרותו לחקור כח עליון כזה.
אדם לא דתי ולא חרדי אך כזה שתולה הכל בגורל, משתמש באמרה "אין עוד מלבדו" כדי לתרץ כל דבר. אם הוא יעשה משהו שלא כשורה, אם תפנה אליו הוא מיד יגיד: אין עוד מלבדו ובזה הוא פותר עצמו מאשמה. כמעט כמו שנהגנו לומר כשהפסדנו במשחקי הילדים: "באשמת הרוח" ובכך פתרנו את עצמנו מלקחת אחריות על הכישלון. אם במשחק הקלאס זרקנו את האבן ולא הצלחנו לקלוע למשבצת המתאימה מיד אמרנו "באשמת הרוח" ואם הספקנו לומר עוד לפני ששותפנו למשחק אמר
"אבוד", יכולנו להמשיך בתורנו מבלי להעבירו לשחקן הנוסף.
בעידן הנוכחי, בדור הזה, יש קבוצה גדולה של אנשים הלומדים את חכמת הקבלה. חלקם משתייכים לקבוצות של ניו אייג' המשתמשים באמרה "אין עוד מלבדו" ממקום שדומה לזה של הדתיים והחרדים. מהסכמה שיש פה כוח טבע על, יש מחשבת הבריאה המנהלת את כל היש, את הדומם הצומח , את החי והמדבר. כח שברא הכל ומוביל את כל ההוויה למטרה מסוימת. לומדי קבלה מתייחסים לאמרה אין עוד מלבדו כחלק מהשלם. הם יתאמצו לגלות את כח הבריאה עוד בעולם הזה, עוד בחייהם. לכן, במשך כל היום יפעלו לפי הכלל של "אם אין אני לי מי לי", כלומר לוקחים אחריות לעשות ככל שניתן בכל יום יום כדי לגלות את בוראם מתוך חקירה ומאמץ אין סופי עם חבריהם שרוצים גם כן לגלות את גדלות הבריאה ובסוף כל יום יאמרו: אין עוד מלבדו כשכוונתם שגם את כל המאמץ שעשו במהלך היום הבורא הפעילם לעשות.