צוואה רוחנית

  • by

הרב”ש, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, היה מקובל ענק וצנוע למרות גובהו הרוחני. הוא היה בנו של המקובל הגדול, הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המוכר בכינויו “בעל הסולם”, על שם פירוש "הסולם" שחיבר לספר הזוהר. בגיל מאד צעיר נחשף הרב"ש לדברים מאוד גבוהים ברוחניות כשהיה נכנס כילד לחדר הלימוד בו היה מלמד אביו את תלמידיו. כשרצה להתחיל ללמוד, אביו לא הסכים אם הוא לא נשוי וחיתן את בנו בגיל מאד צעיר. יום לאחר שנישא, התייצב הבן לשיעור קבלה. הרב"ש היה צמוד לאביו, למורו, למרות שהשילוב של אב שהוא מורה הקשה מאד עליו, כי מצד אחד זה היה אביו, האדם הכי קרוב אליו, ומצד שני הוא היה מורו שאת מרותו הוא חייב לקבל. לבעל הסולם היו שני תנאים חמורים ללימוד אצלו, האחד לעבוד לפרנסה ולא לחיות על תרומות, ותנאי שני, להיות נשוי ובעל ילדים, תנאי שמחייב את האדם להיות אחראי וקשור למציאות, שכל יומו של התלמיד יהיה עמוס בהכרחיות ושאר זמנו יקדיש ללימודים. כל חייו עבד הרב"ש קשה לפרנסתו, בחר בעבודות בניין, בטן, כבישים. עבודות קשות אבל פשוטות שלא דורשות מאמץ שכלי וכך יכול היה להיות פנוי למחשבותיו. 

בשלב מסוים הרב"ש פתח קבוצת לימוד עם תלמידים משלו לפי עצת אביו ומדי פעם תלמידיו של הרב"ש היו נכנסים לשיעורים אצל בעל הסולם. הרב"ש כתב כתבים רבים אבל לא פרסם או לימד מהם אלה כתב למגירה, כי הרגיש קטן בצילו של אביו המקובל הענק, ומפאת החשיבות והכבוד הגדול שרחש לו הצניע את כתביו. עם השנים התגלתה תרומתו המיוחדת של הרב"ש לדורנו בכך שפתח את חוכמת הקבלה לציבור כולו והחל ללמד צעירים תל אביבים חילוניים שרחוקים מהדת והקבלה בכלל. הרב"ש היה פורץ דרך בכתביו שפנו אל הרגש ואל חוקי יסוד לבניית חברה וכך הקבלה נפתחה לא רק לאנשים דתיים אלה לכל הציבור. הוא קיבל תלמידים לפי ההשתוקקות והרצון החזק שלהם ללימוד הקבלה. בשלב מסוים החל לכתוב מאמרים לאותם תלמידים ובכך החל לקבוע יסודות ללימוד הקבלה לפי שיטתו ומורשתו של אביו, בעל הסולם. אחריו, תלמידו, לייטמן הקים את בני ברוך על שמו.