Skip to content

האר"י ועד בעל הסולם – כולנו נשמה אחת

מערכת יחסי הגומלין בין חכמת הקבלה לבין העולם הגשמי שלנו מורכבת מההבנה וההכרה שבאמצעות חכמת הקבלה מקבל האדם הסבר שונה בתכלית על מושגים רבים שנטבעו בו במהלך חייו. אם כתוצאה מלימודים בבית הספר או שרכש אותם מתוך מסורות שהיו נהוגות בביתו ובסביבה שהיה חיי בה. היכולת של האדם לשנות את מושגי תפיסה אלו בתוכו הם בסיס להבנת חוכמת הקבלה ומאפשרת לאדם לממש את הפוטנציאל הגלום בחוכמת להשגת מטרת הבריאה.

נשמה אחת

אחד המושגים שבני אדם נוהגים להשתמש בו אפילו בחיי היום יום מבלי לרדת לעומק המושג הינו נשמה. אנחנו נוטים לכנות אדם יקר לנו "נשמה שלי" או כאשר אנחנו עושים מאמץ פיזי או מנטלי מפרך בהוראה של מישהו אנחנו אומרים לו שהוא "הוציא לנו את הנשמה".

מה היא בעצם נשמה? 

אחת ההגדרות לנשמה היא הצד הרוחני של האדם .למרות שאדם לא מסוגל לראות או לתפוס את הנשמה באחד מחושיו, ברוב הדתות והאמונות רווחת הדעה שבאדם יש נשמה שהיא חלק נצחי הנמצאת בגופו וכאשר האדם מת הנשמה עוזבת את הגוף ועל פי דתות שונות מתגלגלת מגוף לגוף.

חוכמת הקבלה מסבירה לנו שיש רק נשמה אחת ונשמה זו נבראה על ידי כוח שנקרא בורא כדי להשיג את כל הטוב והעונג שהוא רצה לתת לה בבוראו אותה. נשמה מורכבת מנברא, שהוא רצון לקבל ואור הממלא אותו בכוונה על מנת להשפיע. נשמה על פי חכמת הקבלה היא אחת מתוך חמש דרגות של אור, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה אותם יכול להרגיש הנברא.

כאמור על פי חכמת הקבלה נבראה רק נשמה אחת והיא מתקיימת בעולם רוחני שנקרא עולם האצילות. כדי לאפשר לאדם או הנברא להגיע באופן עצמאי להגשים מטרת הבריאה הבורא יצר תחושה של שבירת הנשמה לחלקים רבים שכל חלק ניקרא ניצוץ. לכל אדם יש ניצוץ כזה שהוא המותר האדם מן החי. הניצוץ הוא הקושר את האדם עם הנשמה השלמה. באמצעות הניצוץ מקבל האדם את ההרגשה הייחודית לאדם שיש כוח עליון במציאות או בשפה פשוטה הניצוץ הוא המאפשר לאדם להאמין שיש אלוהים. הניצוץ הוא הנשמה הפרטית של כל אחד מאיתנו ובאמצעותו חוכמת הקבלה מלמדת אותנו נגיע לחיבור עם יתר הניצוצות הנשמות הפרטיות ואז נגלה את הנשמה האחת.

השיר של האר"י הקדוש מתחיל כך:

'דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא. ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף, אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת, הוא הנקרא "אור אין סוף".(ספר עץ החיים, האר"י ז"ל).